ביאורי מושגים

הרב ערן מרגליתכב ניסן, תשפא04/04/2021

פרק ח מתוך הספר צניעות ושמירת הברית בדורנו

+ תיאור הספר

+ הצג את פרקי הספר

<< לפרק הקודם

לפרק הבא >>

פרק ח מתוך הספר חינוך לצניעות ושמירת הברית בדורנו

תגיות:חינוך לצניעות ושמירת הברית בדורנוהרב ערן מרגליתספרים

ביאורי מושגים

איבר הברית

איבר הברית [מכונה גם: ברית המעור; איבר המין; גיד; אמה; פי האמה; יסוד; (פין)] משמש להטלת שתן ולקיום יחסי אישות ופרייה ורבייה.

בראש האיבר קיימת העטרה (כיפה), המכוסה בערלה אשר מוּסרת בעת ביצוע מצוות המילה.

מצוות המילה כוללת שלושה שלבים:

א. 'מילה' – חיתוך הערלה המכסה את העטרה;

ב. 'פריעה' – חיתוך הקרום שבין העטרה לערלה והפשלתו, פעולה זו מסירה את שכבת העור הדק שבין העטרה לערלה ומאפשרת את חשיפת העטרה;

ג. 'מציצה' – מציצת הדם.

בבסיס האיבר נמצא שק האשכים, ובו שני האשכים – שבהם נמצאים ומתרבים תאי הזרע.

בעת השתנה עובר השתן משלפוחית השתן דרך 'צינורית השתן' ונשפך החוצה.

בגיל ההתבגרות איבר הברית, שק האשכים והאשכים מתפתחים ושיער הערווה מתחיל לצמוח מסביב האיבר. נער נחשב 'גדול' עם הגיעו לגיל מצוות, ולאחר שצמחו באותו מקום לפחות שתי שערות.

להרחבה ולימוד בנושא זה ניתן לעיין במשניות שבת פי"ט מ"ב ומ"ו ובביאור רש"י למשנה בשבת דף קלג ע"ב וקלז ע"א.

תאי הזרע

החומר המפרה היוצא מן האיש נקרא זרע, ובלשון המקרא נקרא "שכבת זרע" (עיינו למשל ויקרא טו טז) והיינו מפני שהזרע יוצא בתוך שכבה נוזלית. הזרע יוצא מן הנקב שבאיבר הברית.

מצב של קישוי האיבר, הוא מצב שבו מתמלא האיבר בדם ומתקשה, מצב זה נקרא זקפה. הזקפה נוצרת בעקבות גירוי מיני או גירוי חיצוני כדוגמת שפשוף ולחץ על האיבר. בשיאו של התהליך, תאי הזרע המגיעים מהאשך דרך 'צינורית הזרע', נפלטים ויוצאים החוצה. בכל 'שפיכת זרע' של גבר בגיל הפוריות, יוצאים בין עשרות למאות מיליוני תאי זרע!

בד"כ בשלב הגירוי המקדים לזמן יציאת הזרע, מפריש הגבר "נוזל מקדים", המכין את האיבר לשפיכת תאי הזרע. חשוב להבחין בין יציאת נוזל זה ובין יציאת הזרע עצמו, ועל כן אדם שעצר את תהליך הגירוי בעת שהחל להפריש נוזל זה אינו נחשב שהוציא זרע.

מקרה לילה (ראיית קרי):

פליטת זרע הנעשית במהלך שנתו של אדם (לעתים האדם מתעורר ממנה ולעתים לא).

אסור לאדם להרהר בהרהורים אסורים שיכולים לגרום לו לראיית קרי (עבודה זרה כ ע"ב).

להרחבה ולימוד בנושא זה ניתן לעיין בפסוקים בויקרא טו טז- יח ודברים כג יא-יב; אבות פ"ה מ"ב; תמיד פ"א מ"א.

בעל קרי: במשנה ובגמרא הוזכר המושג, עיין למשל ברכות פ"ג מ"ד-מ"ו, וכתב על כך הרמב"ם (בפירושו למשנה) שמושג זה כולל אדם "הפולט שכבת זרע ברצונו או שלא ברצונו", כלומר "ברצונו" – כגון שבא על אשתו או "שלא ברצונו" - שראה קרי תוך כדי שנתו, ולא נזכר בתורה שיש בזה עוון אלא שמדין תורה אדם זה נטמא. וכתב רבי עובדיה מברטנורא (שם): "'בעל קרי' - עזרא תקן שלא יקרא בעל קרי בתורה, בין שראה קרי לאנסו בין לרצונו, עד שיטבול. ולא מפני טומאה וטהרה, שאין דברי תורה מקבלין טומאה, אלא כדי שלא יהיו תלמידי חכמים מצויין אצל נשותיהן כתרנגולים". עיין על כך בשולחן ערוך אורח חיים סימן פ"ח.

הוצאת זרע לבטלה: [ניאוף ביד; מקשה עצמו לדעת; פגם הברית; אוננות]: פעולה רצונית שבה האדם מגרה את עצמו באיבר הברית עד שיוצאת ממנו שכבת זרע שלא במהלך קיום יחסי אישות. ער ואונן מתו מפני שהיו "דש מבפנים וזורה מבחוץ", על מנת שנשותיהם לא תתעברנה (יבמות ל"ב ע"ב).

פוריות: המצב הטבעי המבורך, הוא מצב שבו איש ואישה נשואים, זוכים לקיים את מצוות 'פרו ורבו' ולהיפקד בפרי בטן. איש ואישה נשואים מצווים לקיים חיי אישות על מנת להוליד צאצאים. להלכה נפסק כדעת בית הלל, שקיום המצווה נעשה בעת שנולדו לאדם בן ובת. מדין "ולערב על תנח ידך" יש מצווה להביא לעולם ילדים נוספים, ובכך העולם גדל ומתרבה.

עקרות: לעתים, קיימים אצל אנשים ונשים קשיי פוריות; עם זאת, כיום עם התפתחות הרפואה במצבים רבים יכולים גם אנשים כאלו לזכות בפרי בטן, על ידי טיפולי פוריות.

עקר ועקרה: כינוי לאיש ואישה שאינם מסוגלים ללדת.

סריס: כינוי לאדם שנפגעו איברי הרבייה שלו (עיין יבמות פ"ח מ"ד) ואינו פורה יותר.

איילונית: כינוי לאשה עקרה אשר איננה מסוגלת ללדת, מפאת פגם מולד מטבע ברייתה (עיין כתובות י"א ע"א וברש"י שם).

פצוע דכא: אדם שנפצעו אשכיו.

כרות שפכה: אדם שנכרת הגיד שלו [איבר המילה].

כוח גברא: כינוי למצב הבריא שבו איבר הגבר מתקשה ומוציא את זרעו בדרך המובילה להפריית הביצית שנמצאת בגופה של האישה ("יורה כחץ").

ככלל, אין לנער לדאוג בתקופת הנערות שמא קיימת אצלו בעיה בנושא הפוריות ולהיות מוטרד מנושא זה. יחד עם זאת, במידה ומתגלה בעיה רפואית, למשל התנפחות בשק האשכים, כאבים חזקים בעת הטלת שתן וכיוצא בזה, אין להתבייש אלא יש לשתף את אחד ההורים ולפנות לקבלת אבחנה ועזרה רפואית.

להרחבה ולימוד מושג זה ניתן לעיין בפסוקים בדברים ז יב-יד; שולחן ערוך אבן העזר סימן א א-ב; יבמות פ"ח מ"ב [עקרות אמותינו – עיין בראשית יא ל; שם כה כ-כו; שם כט-לא].

איסור ייחוד: איש ואישה שאינם נשואים זה לזה – נאסר עליהם להימצא יחד במקום מבודד על פי הגדרים המפורטים בהלכה.